ד"ש מ"ראש השנה לחסידות", י"ט כסלו🎁
על קרקעית הים בעומק, מונחת צדפה. בתוכה זוהרת יפיפיה, הפנינה. בעמקי האדמה רובץ אוצר נוסף, פחם שמאיר ומחמם.
במשל חובק כל, מכניס אותנו רבי יוסף יצחק, הרבי החב"די השישי, להיכל החסידות.
"ים" ו"אדמה" המוזכרים במשל, הם שני חלקי הנשמה. "ים" הוא החלק המכוסה והנסתר. "אדמה" היא העולם הגלוי בנפש, השכל והרגש.
השכל והרגש הללו במלחמה מתמדת עם הבהמיות שלי, השקר, היאוש...
התנגשויות פנימיות כל יום כל היום... קשה...😕
צריך דחוף לגייס משאבים, אור וחום. לחפור ב"אדמה". ולהגיע לאוצרות הפחם *בעומק*.
בעומק מתברר שהקשר עם ה' זה אני! נעשה *"חם"*, שמח וחיוני. "ויהי *אור*". רואים את השכינה שמכוונת אותי.
כלי החפירה הוא לימוד חסידות *כל יום* ביגיעה וחשק. כי *הפנימיות בתורה* מעוררת את *הפנימיות בנשמה*. כריית "פחם" אלוקית.😊
שוכני היבשה, למרות התלות בה, אינם אדמה. הם מרגישים *מציאות נפרדת* ממנה.
כך אצלי, חלק הנשמה הגלוי שנקרא "אדמה", אכן מפיק חום ואור. מרגישים את ה'. אבל שם ה' הוא חלק "מהסיפור *שלי*", מהמימוש *שלי*. אני מרגיש את ה' ואת עצמי.
לא כך בים. שם הנבראים מרגישים *ים*. הם... "חתיכת ים". זה לא חיבור בין שנים, אלא *התמזגות*.
גם לנו יש "ים". מקום בנשמה שמתכסה לגמרי באלוקות. שם *רק ה' מורגש*. והפנינים בים הן היופי בהתמזגות.
כלי הצלילה לשליית פנינים הוא שוב לימוד חסידות, פנימיות התורה. אבל לימוד *בשופי*. להיות בפנים, מכוסה, עטוף לגמרי ב"נותן התורה".
שרשרת פנינים היא פינוקים ומותרות. אבל לכלה בחתונתה היא "מאסט". קרוב היום שנעמוד בחופה עם מלך מלכי המלכים. יאללה להתקשט.🤗
שבת שלום שמחה ושנה טובה בתורת החסידות🍷💐
(מעובד משיחת הרבי מה"מ לקו"ש חלק כ' י"ט כסלו א')