top of page

ד"ש מפרשת תשא 🎁

קח אותם בבקשה, נדבה למשכן! הגישו הנשים למשה רבינו את מַרְאות הנחושת שלהן.


במצרים נהגו הנשים לבקר את בעליהן, עובדים עבודת פרך, יגעים ומושפלים.


לפני המפגש, האשה התקשטה והתנאתה לפני בעלה באמצעות המראות. את הכי אישי נשי, את המראות הללו הן תרמו.


משה סרב לקבלן למשכן. בגלל המרכיב התאוותני בהן. "עשויות ליצר הרע". לכן ברשימת התרומות בפרשת פקודי הן לא מופיעות.


אמר לו הקב"ה: "קבל, אלו חביבין עלי מן הכל". קח את המראות למשכן!


אימותינו במצרים באמצעות המראות התייפו לפני בעליהן, וילדו את עם ישראל, "צִבאות השם", מהם נולדנו.


באנו לאתגר הגדול, הסיבה בגללה נברא העולם.🤔 לגלות את ה' למטה.


לגלות את ה' בנשמה זה באמת גדול. אבל להביא את ה' לתאוה?! מקום שנראה בהמי?! זה וואאאווו. "חביבין מן הכל".


את המראות התיכו, ויצקו מהן את כיור הנחושת. הכיור ממנו היו רוחצים הכהנים, ומקדשים ידיהם ורגליהם בתחילת העבודה.


כי לרחוץ מן הבהמיות זה... להביא אותה לבית המקדש. "חביבין עלי מן הכל".


שבת שלום שמחה ומבורכת 🤗🍷💐

(מעובד משיחת הרבי מה"מ לקו"ש חלק ו' תשא א')

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

"ראיתי והנה מנורת זהב כֻּלָּהּ". זכריה רואה אותנו בנבואה כמו מנורת הזהב שבעת הקנים. מנורה, הסמל המזוהה ביותר עִם עַם ישראל. לדוגמה, טיטוס הרשע, ימ"ש, כדי לייצג יהודים, חקק דמות מנורה בשער ברומי. אנחנו

מתן תורה מתחיל, "אנכי ה' אלוקיך". אחרי כל הניסים ביציאת מצרים, מחולל הניסים, ה' בכבודו ובעצמו מתגלה. אנכי... *אשר הוצאתיך מארץ מצרים*", פיצוץ חומות הכלא המצרי. כך בחר ה' להציג את עצמו. שאלה: יציאת מצר

bottom of page