top of page

ד"ש מפרשת תזריע- מצורע🎁

הצרעת המוזכרת במקרא אינה קיימת היום. היא היתה מחלה *פלאית*, "אות ופלא" (רמב"ם). המחלה תקפה רק מי שסיפר לשון הרע. כמו תמרור אזהרה מהבהב.

המצורע יוצא מהעיר. "בָּדָד יֵשֵׁב, מחוץ למחנה מושבו.

כי הלשון הרע שהוא סיפר הפריד איש מאשתו, אח מאחיו, פִיכְס... לכן המצורע יוצא לבדו. לחוש ולחיות את הבדידות *שהוא* יצר.

מכאן אפשר רק לעלות. המצורע מתחיל תיקון, תשובה. המחלה בנסיגה, בריפוי.

שלב ראשון, "ביום טהרתו והובא אל הכהן". "והובא" לשון *הבטחה* לעתיד. "לא ידח ממנו נידח".

הבשורה הגדולה, לבסוף כולנו, אפילו אדם שפל שמספר לשון הרע, "והובא אל הכהן", אופטימיות.😄

הקריאה השמימית תישמע, תאיר ותעיר. כולנו "נִשָּׁאֵב" לַיופי, לַטוב, אל ה'.

כך בתחילה, המצורע "הובא", *נלקח* "אל הכהן". אבל המקום *שלו* נותר בחושך. השכל והרגש הקטנים שלי ללא שינוי.😕

השלב הראשון הוא רק הנעה (סטרטר בלע"ז) לשלב שני. כי ה' רוצה *חיבור פנימי*.

"ויצא הכהן אל מחוץ למחנה". עכשיו התנועה הפוכה. המפגש עם הכהן נעשה *במקום של המצורע*.

עכשיו המצורע מתחיל עבודה במקומו, *בעצמו*. הבדידות, הדיכאון. החושך עצמם מוארים, *מתהפכים*.

מעניין לציין. בעבר השם של הפרשה היה "זאת תהיה", המילים הראשונות בפסוק.

בדורות האחרונים שם הפרשה התחלף "למצורע". כי מצורע יהיה "שם יפה". קרוב יום המהפך הגדול.🤗

שבת שלום שמחה ומבורכת💐🍷

(מעובד משיחת הרבי מה"מ לקו"ש חלק ז', מצורע א')

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

"ראיתי והנה מנורת זהב כֻּלָּהּ". זכריה רואה אותנו בנבואה כמו מנורת הזהב שבעת הקנים. מנורה, הסמל המזוהה ביותר עִם עַם ישראל. לדוגמה, טיטוס הרשע, ימ"ש, כדי לייצג יהודים, חקק דמות מנורה בשער ברומי. אנחנו

מתן תורה מתחיל, "אנכי ה' אלוקיך". אחרי כל הניסים ביציאת מצרים, מחולל הניסים, ה' בכבודו ובעצמו מתגלה. אנכי... *אשר הוצאתיך מארץ מצרים*", פיצוץ חומות הכלא המצרי. כך בחר ה' להציג את עצמו. שאלה: יציאת מצר

bottom of page