ד"ש מפרשת תולדות 🎁

בקלוואה נוטפת דבש, מאפה תפוחים שחום זרוי סוכר... מקבוצת המתוקים. לעומת דג ברוטב אדום חריף, חמוצים ביתיים. פשש... 😋

בכלל המתוקים קשורים לעונג. בחריף והחמוץ נוסף מימד של "מעדנים להשיב הנפש". דמיינו לימונדה קרה ביום חם מעייף. שוקולד מתוק לא יעשה כאן את העבודה.

הקב"ה רוצה דברים טעימים. כן, ממש ככה. "ועשה לי לי מטעמים כאשר אהבתי". אומר התיקוני זוהר. שזו בקשת השכינה מעם ישראל.

"המתוק" של ה' זו עבודת הצדיקים. טיסה מעלה ללא משיכה לרע, ללא משקולת הבשר שמושכת למטה. עבודה "מתוקה"- העונג של ה'.

רובנו נמשכים גם למקומות מנותקים מה'. לרובנו יש (גם) אגו בהמי גס. יופי של קרש קפיצה. כי להתגבר עליו, עושה למעלה כיף אין סופי. זה ה"חריף חמוץ". דווקא הוא משיב את הנפש, מביא את ה' אלינו.

ברחם אחד התרוצצו שני בנים. יעקב הצדיק מפרכס לצאת בקרבת בתי כנסת. ואחיו התאום, עשו רוצה לצאת ליד בתי עבודה זרה. מסכן, דפוק עוד לפני שנולד?!

שום מסכן!! הנטיה הרעה המוּלדת היא חומר גלם משובח להכין לקב"ה חריף חמוץ נהדר. אבל עשו נכנע, כרע תחת הרע.

הזוהר אומר שתשובה ודחית הרע עושה למעלה נחת, שמחה, כבוד לה' "יותר מכל שבח אחר", אפילו יותר מעבודת הצדיקים.

אז, הידד יש לי נטיה רעה. 😕 אבל מה אני עושה איתה? 🤔😆

שבת שלום שמחה ומאושרת 🤗🍷💐

(מעובד עפ"י שיחת הרבי מה"מ לקו"ש חלק כ' תולדות ב')

מאת הרב פנחס סטזגובסקי שליט"א

קריית גת