top of page

ד"ש מפרשת ראה🎁



"חג הסוכות תעשה לך... ווו...ששששמחת בחגך". רגע! עצור חג סוכות עדיין לא בא. זה פסוק שנקרא בלבד בפרשת שבוע. אקטואלי תמיד.😊


סוכות עם כל החגים על רצף חקלאי, מתחילים.


פסח, התבואה עדיין אינה מוכנה לגמרי, "חודש האביב". לכן בפסח *לא* נאמרה "שמחה".


אח"כ שבועות, "חג הקציר". התבואה בשלה וקצורה. הלב מתרונן. אכן כאן כתובה בתורה "שמחה".😄


הגענו לסוכות. "חג האסיף". "באוספך... מן השדה". התפרצות שמחה. התבואה, ב"ה, אצלי *בבית*. כאן כתובה "שמחה" *שלוש* פעמים.


לכולנו יש שדות חיטה. כי זו התורה ("ורב תבואות"). עוברים לחקלאות אלוקית.😄


חג הפסח חג האמונה. יוצאים למדבר המפחיד מכח האמונה. אבל השינוי עדיין לא חדר פנימה. התבואה צריכה בישול נוסף.


שבועות, הידד, קבלנו את התורה. אבל עדיין לא מימשנו אותה.


עכשיו נפילה אוי עגל הזהב. הלוחות מנופצות. לא נאריך בסיפור החיטה בשלב זה. 😕


באנו ליום כיפור, יום הפיוס.🥰 קבלנו לוחות שניות. היום אחרי עגל הזהב, אחרי שאבותינו התעטרו בכתר חזרה בתשובה.


הגענו לסוכות, שמחת תורה 😄. השמחה על לוחות שניות. ביטוי שאי אפשר להתנתק מתורת ה'. כי *זה אני*. "שמחה" "שמחה" "שמחה". התבואה *אצלי בבית*.


שבת שלום שמחה ומבורכת🤗🍷💐

(מעובד משיחת הרבי מה"מ לקו"ש חלק כ"ט מעמוד 234)

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

"ראיתי והנה מנורת זהב כֻּלָּהּ". זכריה רואה אותנו בנבואה כמו מנורת הזהב שבעת הקנים. מנורה, הסמל המזוהה ביותר עִם עַם ישראל. לדוגמה, טיטוס הרשע, ימ"ש, כדי לייצג יהודים, חקק דמות מנורה בשער ברומי. אנחנו

מתן תורה מתחיל, "אנכי ה' אלוקיך". אחרי כל הניסים ביציאת מצרים, מחולל הניסים, ה' בכבודו ובעצמו מתגלה. אנכי... *אשר הוצאתיך מארץ מצרים*", פיצוץ חומות הכלא המצרי. כך בחר ה' להציג את עצמו. שאלה: יציאת מצר

bottom of page