ד"ש מפרשת צו 🎁



בואו נלמד רסיס מִסֵּפֶר "הזוהר" ( א שטיק'ל זוהר באידיש). לא מפחיד. 😄


שאגת אריה שועט אל טרפו... אמאלה...

ובכן, האש בבית המקדש על המזבח היתה בצורת אריה שאכל את הקורבנות.


אריה, עוצמה טורפת. בעלי חיים נאבדים במלתעותיו. אבל בבית המקדש אריה הוא כח בונה.


מול תאות החיים, לממש את כל הרצונות, יש לנו אריה. זה הכח האדיר בתוכי לצמצם, להגביל "לשים בְּרֶקְס", לשרוף. להתבטל לה' ולתת מעצמי.


עיון בלשונות זוהר מגלה שני אריות. האחד הוא המלחמה עם עצמי למען השלימות הרוחנית שלי. האריה הזה מתואר קשה, "תקיף" "רובץ על הטרפו". מלחמה פנימית כואבת וקשה.


האריה השני זו הקרבה כדי לעשות נחת רוח לה'. הוא מופיע בביטויים מרוככים, "אריה גדול, רובץ על קורבנו".


כאן החיבור עם ה' נעשה בחסדים גלויים. שכינה יורדת בישראל ללא כל הגבלות .


שבת שלום שמחה ומבורכת 🤗🍷💐

(מעובד משיחת הרבי מה"מ לקו"ש שיחות חלק כ"ב צו א')

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מספרים על הצדיק רבי זוסיא שלא היה שומע רע שסיפרו על יהודי. פשוט מתחרש. רבי לוי יצחק מבארדיטשוב היה שומע את הרע. והיה מוצא בו טוב מוסתר. הבעש"ט שמע את הרע. לא טִשְׁטֵשׁ אותו באמצעות טוב. *הוא אהב את הי

יום הולדת שמח. לוּ לוּ לוּ🎈🎊 אבינו הקדום, אדם הראשון נברא בראש השנה א' תשרי, לפני כששת אלפי שנה. ששה ימים לפני אדם נברא העולם ומלואו. אבל *"ראש השנה"* המתין בסבלנות לבריאת אדם. רק אז נקבע. ביום הראש

בַּי בַּי לשנת תשפ"ב, היינו יחד "חתיכת חיים". אבל "הגיע הזמן" להתקדם. נפרדים?! לא, "חודש העיבור" ממשיך איתנו.😊 כמו כל שנה, לתשפ"ב יש תעודת זהות, מאפיינים יחודיים. אחד מרכזי הוא חודש נוסף, *"שנה מעובר