ד"ש מפרשת צו 🎁

בואו נלמד רסיס מִסֵּפֶר "הזוהר" ( א שטיק'ל זוהר באידיש). לא מפחיד. 😄

שאגת אריה שועט אל טרפו... אמאלה...

ובכן, האש בבית המקדש על המזבח היתה בצורת אריה שאכל את הקורבנות.

אריה, עוצמה טורפת. בעלי חיים נאבדים במלתעותיו. אבל בבית המקדש אריה הוא כח בונה.

מול תאות החיים, לממש את כל הרצונות, יש לנו אריה. זה הכח האדיר בתוכי לצמצם, להגביל "לשים בְּרֶקְס", לשרוף. להתבטל לה' ולתת מעצמי.

עיון בלשונות זוהר מגלה שני אריות. האחד הוא המלחמה עם עצמי למען השלימות הרוחנית שלי. האריה הזה מתואר קשה, "תקיף" "רובץ על הטרפו". מלחמה פנימית כואבת וקשה.

האריה השני זו הקרבה כדי לעשות נחת רוח לה'. הוא מופיע בביטויים מרוככים, "אריה גדול, רובץ על קורבנו".

כאן החיבור עם ה' נעשה בחסדים גלויים. שכינה יורדת בישראל ללא כל הגבלות .

שבת שלום שמחה ומבורכת 🤗🍷💐

(מעובד משיחת הרבי מה"מ לקו"ש שיחות חלק כ"ב צו א')