ד"ש מפרשת פקודי 🎁

הגענו לרגע. בחרדת קודש עמוקה, חגיגיות, עושי המלאכה חכמי הלב מביאים למשה את עמלם. המשכן מוקם. "וכבוד ה' מלא את המשכן"...


באופן מפתיע, המשכן הזה מכונה בתלמוד ירושלמי בשם "משכן שני". הוא אינו הראשון.


הראשון הוא משכן שמיימי שה' הראה למשה בהר סיני. פרשות "תרומה- תצוה" עוסקות בו.


אבל ☝️ המשכן האמיתי הוא דווקא המשכן השני. זה שבונים מחומריים ארציים. המשכן המסופר בפרשות "ויקהל- פקודי".


למרות נחיתותו, אולי בגללה. הוא התכלית. כי ה' רוצה שדירה שלו תבנה בעולם.


עכשיו למשכן הקטן גדול שלי, מקום המפגש שלי עם ה'. הכוונה לסידור התפילה.


לתפילה מבנה של טיפוס בסולם, התבוננות בנושאים יותר ויותר גבוהים ורוחניים.


אבל בשיא, תפילת עמידה, מהפך. אני מבקש לעצמי גשמיות, פרנסה, בריאות... כאן בחומר אני נפגש עם ה'.


שבת שלום שמחה ומבורכת 🤗👈💐

(מעובד משיחת הרבי מה"מ לקו"ש חלק א' פקודי)

צפייה 10 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מספרים על הצדיק רבי זוסיא שלא היה שומע רע שסיפרו על יהודי. פשוט מתחרש. רבי לוי יצחק מבארדיטשוב היה שומע את הרע. והיה מוצא בו טוב מוסתר. הבעש"ט שמע את הרע. לא טִשְׁטֵשׁ אותו באמצעות טוב. *הוא אהב את הי

יום הולדת שמח. לוּ לוּ לוּ🎈🎊 אבינו הקדום, אדם הראשון נברא בראש השנה א' תשרי, לפני כששת אלפי שנה. ששה ימים לפני אדם נברא העולם ומלואו. אבל *"ראש השנה"* המתין בסבלנות לבריאת אדם. רק אז נקבע. ביום הראש

בַּי בַּי לשנת תשפ"ב, היינו יחד "חתיכת חיים". אבל "הגיע הזמן" להתקדם. נפרדים?! לא, "חודש העיבור" ממשיך איתנו.😊 כמו כל שנה, לתשפ"ב יש תעודת זהות, מאפיינים יחודיים. אחד מרכזי הוא חודש נוסף, *"שנה מעובר