ד"ש מפרשת עקב 🎁



תמונה א':

המוני בית ישראל נוהרים להר הקודש, לבית המקדש. אלוקות אין סופית גלויה, מענגת, סוחפת. השתחוואה פנימית מול גדלות ה'.


תמונה ב':

חורבן הבית, החושך והשקר מבלבלים. הבהמיות והאגו חוגגים בראש חוצות. העיקר טפל והטפל עיקר, *גלות*.


בתוך המציאות המסוכסכת והמסובכת הזו.... הנחת תפילין? הדלקת נרות שבת? אהבת ישראל...? ככןןןן, *כאן* העומק נמצא.


בבית המקדש האירה אלוקות. העונג של הנברא "התערבב" בקשר עם ה'. כאילו הסתיר מעט את נוכחות הבורא.


אבל *דווקא* בגלות, במצב ש"לא בא לי". כאן המצוות הן👈 *רק* בגלל ציווי הבורא! *ה' עצמו לבדו*!

הגלות, איפוא, היא שלב המשך עמוק בקשר עם ה'.


"והיה עקב תשמעון...".

"עקב"- הוא זמן הגלות ("עקבתא דמשיחא"). בחושך אפשר להגיע ל"ברית", "חסד", ו"שבועה" של ה'.

מכאן ממשיכים לפרשת *"ראה"*, ראיה. בסוף זה גם צריך להאיר.🤗


שבת שלום שמחה ומבורכת🍷💐

(מעובד משיחת הרבי מה"מ לקוש חלק ט' עקב א')

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מספרים על הצדיק רבי זוסיא שלא היה שומע רע שסיפרו על יהודי. פשוט מתחרש. רבי לוי יצחק מבארדיטשוב היה שומע את הרע. והיה מוצא בו טוב מוסתר. הבעש"ט שמע את הרע. לא טִשְׁטֵשׁ אותו באמצעות טוב. *הוא אהב את הי

יום הולדת שמח. לוּ לוּ לוּ🎈🎊 אבינו הקדום, אדם הראשון נברא בראש השנה א' תשרי, לפני כששת אלפי שנה. ששה ימים לפני אדם נברא העולם ומלואו. אבל *"ראש השנה"* המתין בסבלנות לבריאת אדם. רק אז נקבע. ביום הראש

בַּי בַּי לשנת תשפ"ב, היינו יחד "חתיכת חיים". אבל "הגיע הזמן" להתקדם. נפרדים?! לא, "חודש העיבור" ממשיך איתנו.😊 כמו כל שנה, לתשפ"ב יש תעודת זהות, מאפיינים יחודיים. אחד מרכזי הוא חודש נוסף, *"שנה מעובר