ד"ש מפרשת משפטים🎁
לעיתים נראה שיש פחד מהמצווה של... לפחד מה'. יותר פופולרי לאהוב את ה'.
נכון, לאהוב את ה', מי שבורא ומעניק חיים לכולנו, היא מצווה מרכזית ביותר.
אבל לא דַי באהבה. צריך גם... יִרְאָה ופחד מה', קבלת עול מחייבת. כי "וָואלָה, זה רציני".
פחד כי גורלי נתון בידיו, מלך מלכי המלכים. או פחד יותר עמוק, חרדה מפני גדלותו.
כמו ילד שרואה ים לראשונה, נתקף חרדה. נאבד במרחבים. דימוי קטן לביטול מול הבורא, האין סוף.
ליראה מה' תפקיד קריטי, לא רק כמניעה מ"לעשות שטויות", אלא הרבה יותר.
נשִׂים לב, אהבה לה' באה *ממני* אליו, אני המקור, לכן *אני* מורגש בקשר.
אבל בפחד ויראה אני זז, מפנה מקום *לגדלותו*, מקבל את העול *שלו*. כאן *ה'* הוא המורגש.
"אם כבנים אם כעבדים". אנחנו בנים אוהבים ומחוברים לה'. וגם עבדים מחויבים אליו.
אבל קודם "עבד". כדי שהקשר יהיה עם *ה' עצמו*. ואח"כ בא ה"בן" האוהב. התחושות שלי כלפי ה'.
לכן המצווה הראשונה בתורה אחרי מתן תורה דנה בעבד. כי זו ההתחלה, עבד מלך שנושא בתוכו את המלך עצמו.
שבת שלום שלום שמחה ומבורכת🤗🍷💐
(מעובד משיחות הרבי מה"מ, לקו"ש חלק ז' בהר ב', סעיפים ה'-ז'. וחלק ב' עמוד 673)