ד"ש מפרשת מקץ🎁
פרעה מתעורר בבוקר לחוץ, מְזַמֵּן בדחיפות את כל החרטומים וכל חכמי מצרים.
פרעה: בחלומי פרות יפות ובריאות בשר, אבל הן נבלעו על ידי פרות רעות מראה. ברררר....
עוד חלמתי על שיבולים מלאות ובריאות. והן נבלעו על ידי שבולים שדופות. אני מפחדדד.😩 "ואין פותר אותם לפרעה".
יוסף הצדיק הוזעק לארמון, חיש פתר. מתחילה תקופת "שׇׂבׇע גדול" ומיד אחריה "רעב כבד".
האמת, פתרון פשוט, כמעט ילדותי. פרות מלאות ושיבולים בריאות יש אוכל ושפע. ההפך הוא רעב. *מדוע איש לא ידע לומר זאת*?! 🤔
ובכן, הסמלים בחלום היו *ברורים לכולם*. אבל חידה ענקית היתה טמונה בתמונה *האמצעית* בכל חלום.
לפני הבליעה, נצבו *יחד* הפרות הכחושות עם השמנות, והשיבולים המלאות עם השדופות. פרעה השתגע. איך?! שָׂבַע ורעב *יחדיו*?!
היכונו, חכמת רוח אלוקים לפנינו. דברי יוסף: בשנות השובע שְׁמוֹר אוכל לִשְׁנוֹת הרעב. ובשנות הרעב לא תִכׇּרת הארץ.
זו לא היתה עצה. זה *לב הפתרון*!
הדאגה וההכנות בשנים הטובות מכניסה *לתוכם* את השנים הרעבות. מחסני המזון שיפתחו בשנים הרעות, מביאה *לתוכם* את השנים הטובות.
יוסף איחד הפכים, רעב ושובע יחדיו. פרעה יוצא מהכלים, "רוח אלוקים בו".
בגלות אנחנו בחלום, "היינו כחולמים". חיים בהפכים. אוהבים ובוטחים בה', "שובע". ובו בזמן, מוטרדים וחסרי בטחון, "רעב".
פתרון "החלום" הזה הוא גאולה. שוב הפכים. איחוד של *גדלות ה'* הלא מוגבל שיאיר *בעולמנו* הקטן והמוגבל. הכי הפוך יחד.
שבת שלום וחנוכה שמח🤗🍷💐
(מעובד משיחת הרבי מה"מ לקו"ש חלק ט"ו מקץ א')