ד"ש מפרשת מצורע 🎁



בשורה לחובבי ארכיאולוגיה. האמוריים, עם קדום שישב בארץ, הטמין זהב בקירות בתיהם , ונמלט.


אבותינו התיישבו בבתים ללא שמץ מושג מה טמון בהם.

הביא הקב"ה נגעים בקירות, "צרעת הבתים". כתמים מסתוריים הופיעו בבתים.


היה הכרח לנתוץ את הבית. ואז... נחשפו האוצרות, מתנה ושמה צרעת. 🤔😀


ספר הזהר מגלה צד נוסף, את החלק המכוער, הטמא. האמוריים, שוכני אותו הבית, נהגו באופן מופקר במיוחד.


לכן שכנה שם רוח טומאה קשה ("רוח מסאבא"). לטומאה היה ביטוי מוחשי, נגעים הופיעו בבית. נתיצת הבית בִּטלה את הטומאה.


פלא, אוצרות נפלאים דווקא בבית הכי טמא?! עשירות טמונה בעניות, היופי בכיעור?!


כרגיל, זה הסיפור ששש...🤫 שלנו. 😳🤗


בחלק המצורע, הטמא, המפחיד, המכוער, הבודד... שלי, שם נמצא אוצר!


ברע טמונה קריאה אלוקית, "קום התנער, עמוד על נפשך". מתפרצים כוחות לא מוגבלים "אני יהודי". ה"נגע" הזמנה ל"עׁנג", הגלות הזמנה לגאולה.


שבת שלום שמחה ומבורכת 🤗🍷💐

(מעובד משיחת הרבי מה"מ לקו"ש חלק כ"ז מצורע ב')

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מספרים על הצדיק רבי זוסיא שלא היה שומע רע שסיפרו על יהודי. פשוט מתחרש. רבי לוי יצחק מבארדיטשוב היה שומע את הרע. והיה מוצא בו טוב מוסתר. הבעש"ט שמע את הרע. לא טִשְׁטֵשׁ אותו באמצעות טוב. *הוא אהב את הי

יום הולדת שמח. לוּ לוּ לוּ🎈🎊 אבינו הקדום, אדם הראשון נברא בראש השנה א' תשרי, לפני כששת אלפי שנה. ששה ימים לפני אדם נברא העולם ומלואו. אבל *"ראש השנה"* המתין בסבלנות לבריאת אדם. רק אז נקבע. ביום הראש

בַּי בַּי לשנת תשפ"ב, היינו יחד "חתיכת חיים". אבל "הגיע הזמן" להתקדם. נפרדים?! לא, "חודש העיבור" ממשיך איתנו.😊 כמו כל שנה, לתשפ"ב יש תעודת זהות, מאפיינים יחודיים. אחד מרכזי הוא חודש נוסף, *"שנה מעובר