ד"ש מפרשת חיי שרה🎁

לפעמים נמאס להתרגש, לקחת ללב. ולכן עוטים חליפת מגן, מפתחים *אדישות*.


אברהם אבינו מגיע לפרק האחרון, "אברהם זקן בא בימים". אדיש?! ללאאא!


"זקן" מלמד חיים שנים רבות. לעומת זאת "בא בימים", לא מלמד *כמות* שנים. אלא *כיצד* אברהם חי אותן.


" *בא* בימים" זה לא לעבור ליד. אלא *לבוא* ולהיכנס. להיות מחובר עם המתרחש.


לבוא "בימים" זה לאפשר לעצמי להיות מושפע ממה שקורה. לשמוח וגם, ה' ירחם, להצטער. להוריד הגנות, לתת לחיים לגעת בי, *לחיות*.


האומץ לחיות *הכל*, מגיע מאמונה. מכיוון *שהכל* בא מה'. כל המאורעות הם חלק משיחה עם בורא עולם, כדאי להתרגש.


"בא בימים" נאמר באברהם בגיל מאה. ושוב בפרשתנו עשרות שנים מאוחר יותר. כי אברהם נשאר חי ומחובר גם הרבה אחרי גיל פנסיה.


שבת שלום שמחה ומבורכת🤗🍷💐

(מעובד משיחת הרבי מה"מ לקו"ש חלק ל"ה חיי שרה ב', "שיחות קודש" חיי שרה תשמ"ח)

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

בגיל ארבעים עֵשָׂו מתראיין לתקשורת: הידד אני מתחתן! אבא יצחק נשא אשה בן ארבעים. אני כמו אבא. אתם מבינים?! כל השנים "היה עֵשָׂו צד נשים". עכשיו בגיל ארבעים הוא מתחתן *"כמו אבא"*. פששש.. צצדדדיק! הוא *מ