ד"ש מפרשת זכור 🎁
"צייתנות לפקודה", לנו היהודים במיוחד, מקפיצה זכרונות כאובים.
"לא לצייתנות העיוורת"! "תנהג על פי מצפונך"! מטיפים כולם, הוגי דעות מימין ומשמאל. אבל.... ☝️
אם סירוב פקודה הולם את השקפת עולמם, יקראו לזה "מצפון". ואם לא, זו "אנרכיה", ו"איום על הדמוקרטיה". כולנו בעד סירוב כמו צייתנות בתנאי שהם יהיו "בכיוון הנכון". 😄
שאול המלך סירב פקודה מטעמים הוּמָנִיִּים.
ה' ציווה אותו "לך והיכִּתה את עמלק", צורר היהודים עוד מיציאת מצרים. אבל שאול "חמל".
לכן חיסול אגג מלך עמלק התעכב לילה אחד. בגלל העיכוב נולד מי שילד את המן האגגי. השטן שהכין לימים את "הפתרון הסופי", ח"ו, "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים".
צייתנות לרצון ה' שומרת על הזהות היהודית שלנו, וגם על הקיום הפיזי של עם הנצח. אבל את העיקר לא אמרנו.
העיקר הוא שרצון ה' הוא רצון ה'. כל ערכי המוסר הם החשבונות של נברא. ואילו מחוייבות לרצון הבורא, זה חיבור לאין סוף.
שבת שלום שמחה ומבורכת 🤗🍷💐
(מעובד משיחת הרבי מה"מ לקו"ש חלק ג' פרשת זכור)