ד"ש מפרשת וירא🎁

להאיר פנים, לחבק, בוודאי זו הדרך. אבל לא רק. לעיתים יש מקום לאמירות נוקבות ואפילו, רחמנא ליצלן,... לחץ.😆

אברהם אבינו נטע אשל במדבר, אכסניה בעלת עושר ונתינה עד בלי די. האורחים התענגו, ועמדו לברך את אברהם.

אמר להם אברהם: וכי מִשֶּׁלִּי אכלתם?! מִשֶּׁל אלוקי עולם אכלתם... ברכו אותו!

אמרו האורחים *לא* נברך! אברהם מפעיל לחץ.

- א"כ, בבקשה לשלם.

- כמה?

- אירוח במדבר, כסף גדול.

- רגע, רגע, איך מברכים?

השִֹיח הפנימי: מדוע האורחים לא הציעו לאברהם תשלום עבור האכסניה?

כי אברהם הכריז שרכושו שייך *רק לה'*.

אבל הם לא מברכים את אלוקים, כי לדעתם האוכל שייך ל... *אברהם*. 🤣

אברהם לחץ, שָׂם להם מַרְאָה. "אם האוכל *שלי*, בבקשה שלמו *לי*.

מול חומות אטומות, לפעמים אי אפשר להגיע פנימה, להאיר את הטוב. צריך קודם *לפרק* את החומה. בוודאי בחכמה ובדרכי נועם. אבל גם בתוקף.

אברהם איש החסד, המורה הגדול. "ויקרא שָׁם בשם ה' א-ל עולם", מי שלימד והפיץ מודעות אלוקית. ידע בעת הצורך גם "לקדוח חומות".

שבת שלום שמחה ומבורכת 🤗🍷💐

(מעובד משיחת הרבי מה"מ לקו"ש חלק ט"ו וירא ג')

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

בגיל ארבעים עֵשָׂו מתראיין לתקשורת: הידד אני מתחתן! אבא יצחק נשא אשה בן ארבעים. אני כמו אבא. אתם מבינים?! כל השנים "היה עֵשָׂו צד נשים". עכשיו בגיל ארבעים הוא מתחתן *"כמו אבא"*. פששש.. צצדדדיק! הוא *מ