ד"ש מפרשת וירא🎁
להאיר פנים, לחבק, בוודאי זו הדרך. אבל לא רק. לעיתים יש מקום לאמירות נוקבות ואפילו, רחמנא ליצלן,... לחץ.😆
אברהם אבינו נטע אשל במדבר, אכסניה בעלת עושר ונתינה עד בלי די. האורחים התענגו, ועמדו לברך את אברהם.
אמר להם אברהם: וכי מִשֶּׁלִּי אכלתם?! מִשֶּׁל אלוקי עולם אכלתם... ברכו אותו!
אמרו האורחים *לא* נברך! אברהם מפעיל לחץ.
- א"כ, בבקשה לשלם.
- כמה?
- אירוח במדבר, כסף גדול.
- רגע, רגע, איך מברכים?
השִֹיח הפנימי: מדוע האורחים לא הציעו לאברהם תשלום עבור האכסניה?
כי אברהם הכריז שרכושו שייך *רק לה'*.
אבל הם לא מברכים את אלוקים, כי לדעתם האוכל שייך ל... *אברהם*. 🤣
אברהם לחץ, שָׂם להם מַרְאָה. "אם האוכל *שלי*, בבקשה שלמו *לי*.
מול חומות אטומות, לפעמים אי אפשר להגיע פנימה, להאיר את הטוב. צריך קודם *לפרק* את החומה. בוודאי בחכמה ובדרכי נועם. אבל גם בתוקף.
אברהם איש החסד, המורה הגדול. "ויקרא שָׁם בשם ה' א-ל עולם", מי שלימד והפיץ מודעות אלוקית. ידע בעת הצורך גם "לקדוח חומות".
שבת שלום שמחה ומבורכת 🤗🍷💐
(מעובד משיחת הרבי מה"מ לקו"ש חלק ט"ו וירא ג')