ד"ש מפרשת ויקרא🎁
- "יא חתיכת...".😡
- אחי, למה ככה?!
- הוא הזיק לי. אני פגוע!
- כן, אבל *למה עשית אותו "אלוקים"?!*🤔
כעס כלפי אדם בשר ודם, זה כמו לנשוך את השוט. ולא לראות שמישהו מלמעלה מפעיל אותו.
העבריין הפוגע בטיפשותו בחר בבחירתו החופשית *שהוא* יהיה המזיק. ועל כך יענש.
אבל רק ה' חורץ גורלות. ואם העבריין לא היה פוגע, "הרבה שלוחים למקום". הנזק היה מגיע *ממקום אחר*.
כמובן צריך להשמר לא להיפגע. עם זאת, *כעס* כלפי *אדם בשר ודם* זה להכתיר *אותו* לאלוקים.
מכאן הרעיון יכול להתהפך. ה"פוגע" יכול להתעטף במעטה צדקני, לומר, "מגיע לו". "זה משמים".
שקר! ה' ציווה עלינו לחיות באהבה אחווה שלום ורעות.
בפרשתנו, דין איש שהזיק ונשבע לשקר. צריך לשלם את הנזק שעשה, ועוד להוסיף *חמישית*.
ההסבר, "הכסף עובד", מניב רווחים. לכן הפוגע צריך לפצות גם על הקרן וגם על הרווח שנמנע מנפגע.
פיצויים, לקחת אחריות. לשלם את נזק ברכוש. ללמוד להרגיש. לבקש סליחה על לב פגוע.
במקום לבחור להביא רע שנגזר, להיות שליח *חכם*. לבחור להיות צינור שמביא את הטוב. זה יותר בריא.😉
שבת שלום שמחה ומבורכת🤗🍷💐
(מעובד משיחת הרבי מה"מ לקו"ש חלק ז' ויקרא ב')