top of page

ד"ש מפרשת וילך 🎁

מספרים על הצדיק רבי זוסיא שלא היה שומע רע שסיפרו על יהודי. פשוט מתחרש.

רבי לוי יצחק מבארדיטשוב היה שומע את הרע. והיה מוצא בו טוב מוסתר.

הבעש"ט שמע את הרע. לא טִשְׁטֵשׁ אותו באמצעות טוב. *הוא אהב את היהודי* למרות הכל, *כפי שהוא*.

הימים, בין ראש השנה ליום כיפור, "בין כסה לעשור". היום הלהיט החם, "אחדות ישראל".

מתחילים בפרשת "ניצבים". "אתם נצבים *כולכם* לפני ה' אלוקיכם. ראשיכם... מחוטב עציך עד שואב מימך".

"לפני ה' אלוקיכם", *למעלה מעלה בנשמה*, אנחנו טהורים, זכים. *"כולכם"*, אחדות נפלאה ללא רע, ללא פירוד.

ממשיכים לפרשת "וילך".😊 ואז... *"וילך משה"*. מהיכן? משה יוצא ממקומו הגבוה. לאן? למטה, אל "כל ישראל" במקומם, גם בשוק, בכביש... (בכנסת😁).

משה אוהב ישראל מישיר מבט לרע, לפלגנות. *ושם* הוא עושה אותנו " *כל* ישראל", *כלל* אחד. מוצא *למטה* את הנשמה המשותפת.

אז כן, רואים את הרע בשני, משתדלים לתקן. ועם זה, *שם* אוהבים.

שבת שלום ושנה טובה🤗🍷💐

(מעובד משיחת הרבי מה"מ לקו"ש חלק י"ט וילך א')

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

- "יא חתיכת...".😡 - אחי, למה ככה?! - הוא הזיק לי. אני פגוע! - כן, אבל *למה עשית אותו "אלוקים"?!*🤔 כעס כלפי אדם בשר ודם, זה כמו לנשוך את השוט. ולא לראות שמישהו מלמעלה מפעיל אותו. העבריין הפוגע בטיפשו

חושך, עמוד השחר טרם עלה, נכנסו הכּׂהנים לעזרה. ואבוקות של אוּר בידם. הם התפצלו לשתי קבוצות, סבבו את כל העזרה, נפגשו ואמרו, "שלום, הכל שלום"... מתחיל יום בבית המקדש. אבל בשבת אסור לטלטל אבוקה בוערת. מה

עַמֵּנוּ עם תזזיתי. יש בנו חדשנות, מהפכנות, תנועה, כמו שיש בנו אש חסרת מנוחה. מתנועעת תמיד למעלה. האש הזו, ללא שנדע, באה מהנשמה, "נר ה'". היא *בתנועה* תמידית, בגעגועים. שואפת לחזור למעלה, לה' אין סוף

bottom of page