top of page

ד"ש מפרשת האזינו🎁

התקוממות, המוני אדם גדשו את תחתית ההר. הם יצרו שרשרת אנושית נואשת וגם נחושה: אין עליה להר!

היה זה יומו האחרון של משה רבינו. ה' אמר "עלה אל הר...". "וּמֻת בהר".

אבותינו שמעו כך, הסתערו, חסמו למשה את הדרך להר.

הם ידעו שהנבואה על מותו יכולה להתקיים רק היום ורק בהר. כי כך אמר ה'. אוי, שנעבור את היום הזה. 🙏

היו תקדימים בעבר שה' ביטל גזרתו, אבותינו ידעו זאת. הם החליטו להפעיל את נשק יום הדין, חזרה בתשובה כללית של הציבור.

מות משה, הסוד. מעשיו של משה נצחיים. אם משה היה נכנס לארץ, ובונה את המקדש, אי אפשר היה להחריב אותו.

ה' צופה הדורות התכוון לטובה. ראה כיצד הנכנסים לארץ עתידים "לעשות באלגן", וכיצד זעמוֹ, ח"ו, ישפך "על העצים ועל האבנים". חורבן בית המקדש.

אם משה היה בונה את המקדש, הוא היה קיים לעד. ואז *כל* הזעם האלוקי היה נשפך, ח"ו, עלינו.

אקטואליה. לפעמים נאבד לי "משה שלי", לא מורגש ולא מאיר. אבל זה מכוון מלמעלה, כדי לאפשר חיפושים, עבודה. לבסוף *הכל לטובה.*

שבת שלום שמחה ומבורכת🤗🍷💐

(מעובד משיחת הרבי מה"מ לקו"ש חלק י"ט האזינו ב')

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

- "יא חתיכת...".😡 - אחי, למה ככה?! - הוא הזיק לי. אני פגוע! - כן, אבל *למה עשית אותו "אלוקים"?!*🤔 כעס כלפי אדם בשר ודם, זה כמו לנשוך את השוט. ולא לראות שמישהו מלמעלה מפעיל אותו. העבריין הפוגע בטיפשו

חושך, עמוד השחר טרם עלה, נכנסו הכּׂהנים לעזרה. ואבוקות של אוּר בידם. הם התפצלו לשתי קבוצות, סבבו את כל העזרה, נפגשו ואמרו, "שלום, הכל שלום"... מתחיל יום בבית המקדש. אבל בשבת אסור לטלטל אבוקה בוערת. מה

עַמֵּנוּ עם תזזיתי. יש בנו חדשנות, מהפכנות, תנועה, כמו שיש בנו אש חסרת מנוחה. מתנועעת תמיד למעלה. האש הזו, ללא שנדע, באה מהנשמה, "נר ה'". היא *בתנועה* תמידית, בגעגועים. שואפת לחזור למעלה, לה' אין סוף

bottom of page