ד"ש מפרשת במדבר 🎁


משה מקבל ציווי חדש, לספור את עם ה'. "שאו את ראש כל עדת בני ישראל...בְּמִספַּר...".

באו נספור.🤔 אחד, שנים, שלושה... כל נספר הוא סתם "עוד אחד". אין שום התייחסות לפנימיות של האדם. נשמע שטחי וחיצוני לגמרי.

אבל לא! פנימיות "ועוד איך". הספירה מדלגת על השִׁכְבָה הראשונה בפנים, (שכל, רגש...) וחותרת *הכי* פנימה.

הספירה נוגעת בשורש הנשמה. כאן אין הבדל ביננו. הספירה צועקת "אתה יהודי". כאן *אנחנו שווים*.

שווים אבל גם שונים. ואכן בספירה *כאן* היה ביטוי גם לשּׁוֹנוּת ויחודיות שיש רק לך, לי...

בספירה כאן מלבד משה, השתתפו ראשי השבטים *הנפרדים*. והעם נספר שבט שבט בנפרד.

זה ה"קונץ", *לְחַבֵּר*. 😊 להביא את שורש הנשמה *בארץ*. להרגיש במקום *הנפרד*, בשבט *שלי* שאנחנו שווים, חלקים של *עם אחד*.

שבת שלום שמחה ומבורכת 🤗🍷💐

(מעובד משיחת הרבי מה"מ לקוש חלק כג במדבר א')

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מספרים על הצדיק רבי זוסיא שלא היה שומע רע שסיפרו על יהודי. פשוט מתחרש. רבי לוי יצחק מבארדיטשוב היה שומע את הרע. והיה מוצא בו טוב מוסתר. הבעש"ט שמע את הרע. לא טִשְׁטֵשׁ אותו באמצעות טוב. *הוא אהב את הי

יום הולדת שמח. לוּ לוּ לוּ🎈🎊 אבינו הקדום, אדם הראשון נברא בראש השנה א' תשרי, לפני כששת אלפי שנה. ששה ימים לפני אדם נברא העולם ומלואו. אבל *"ראש השנה"* המתין בסבלנות לבריאת אדם. רק אז נקבע. ביום הראש

בַּי בַּי לשנת תשפ"ב, היינו יחד "חתיכת חיים". אבל "הגיע הזמן" להתקדם. נפרדים?! לא, "חודש העיבור" ממשיך איתנו.😊 כמו כל שנה, לתשפ"ב יש תעודת זהות, מאפיינים יחודיים. אחד מרכזי הוא חודש נוסף, *"שנה מעובר