ד"ש מפרשת בהר- בחוקותי 🎁
בכנות, איך אפשר למנוע רגשי עליונות?! האם נכון/ אפשר להתעלם מהיתרונות שלי?
לחילופין, איך אפשר להימלט מרגשות נחיתות? האם אני יכול להיות עיוור לגבי מה שיש לסובבים אותי?
תמיד אמרו לי, "עזוב, אל תסתכל על אחרים. תתמקד במה שיש לך. לכל אחד יש את החוזקות שלו".
אבל, האם מדובר בהדחקה של המציאות?! 🤔 להר סיני יש מה לומר.☝️😊
היה זה לפני מתן תורה. יצא מכרז שמימי: מחפשים הר עליו תנתן התורה. נא להגיש הצעות.
הרים גבוהים ויפים כמו הכרמל והתבור מיהרו להגיש מועמדות. הם הציגו יתרונות ומעלות ממשיים ששמו אותם "על הגובה".
אבל דווקא לכן הם נדחו על הסף. הנבחר מכולם היה הר סיני כי הוא.... *הנמוך* מכולם. "ההר חמד אלוקים". הצנוע והעניו *הוא* הראוי שעליו תנתן התורה.
רגע, לא מובן. אם "נמוך" הוא יתרון, היתה צריכה התורה להינתן בעמק נמוך? אולי בירידות לים המלח. 😀
הנה, הגענו. להיות גם "הר" וגם "נמוך" *יחדיו*. שני הפכים במקום אחד. כיצד?!
להישיר מבט, לראות מעלות. לא לפחד, לא לגמגם. כן, יש בי אומץ, טוב לב, תבונה, חריצות (לו יהי 😄). להיות ולהרגיש את *ההר* שבִּי.
עם זאת, זו לא סיבה להתנפח, כי הכל, אבל *הכל*, הם נכסים *שה' נתן*. אני כמו כל הנבראים. אנחנו לעצמנו... *ערומים חסרי כל*. גם הר וגם נמוך.
מהמקום הזה כולנו *שונים* ביכולות שקבלנו, אבל גם *שווים*. כי מעצמנו אין לנו מאומה.
ואדרבה אם אחר היה מקבל מה שקבלתי אולי היה עושה טוב ממני? מי יודע?🤔
שבת שלום שמחה ומבורכת 🤗🍷💐
(מעובד מלקו"ש חלק א' בהר סעיפים ט' י"ז)