top of page

ד"ש מט"ו בשבט🎁

עץ, מסה כַּבִּירָה של גזע, נוף רחב, ענפים ועלווה מתנודד ברוח. לחץ של טונות רבות מופעל על בסיסו. מה מחזיק אותו?

השורש כמובן. השורש הנחבא והנעלם, אחוז ולָפוּת בעוצמה אדירה באדמה. הוא כח העמידה והחיים של העץ.

גם לנו יש שורש מסתתר היא הנשמה. מושרשת, אחוזה ומחובקת בבורא. הנשמה, סוד האמונה ללא הגבלות.

האמונה אומנם מוסתרת. אבל יש לה ביטוי בעֲמִידוּת אפילו מול סופות וסערות נוראות. איש ודבר לא יכול לנו. האמונה, סוד הקיום שלנו.

השורש מצמיח גזע חסון ונוף מלבלב. ממנו יִוָּודַע גיל העץ.

גם לנו יש צמיחה. מהשורש שלנו, האמונה, צומחים לימוד תורה ומעשים הטובים. זה הגיל הנשמתי שלנו.

מאוד מרשים. העוצמה הכבירה של השורש. היופי הנהדר של העץ והלבלוב. אבל העיקר אלו *הפירות*! זה התכלי'ס.

אמונה זה וואוו. לימוד תורה ומצוות שלי עם עצמי זו שלימות. אבל *איפה הפירות?!* דור ההמשך שיכיל אמונה, יצמיח תורה ומעשים טובים. הפירות!

פירות *שהם עצמם* יכילו גרעינים להמשך הלאה והלאה, האין סוף היהודי. "עץ פרי עושה פרי".

שורש מצמיח עץ נושא פירות. זה הסיפור שלנו. "כי האדם עץ השדה"

ט"ו בשבט שמח ופורה🤗🍷💐

(מעובד מאיגרת הרבי מה"מ אג"ק חלק א', קל"ה קל''ו)

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

- "יא חתיכת...".😡 - אחי, למה ככה?! - הוא הזיק לי. אני פגוע! - כן, אבל *למה עשית אותו "אלוקים"?!*🤔 כעס כלפי אדם בשר ודם, זה כמו לנשוך את השוט. ולא לראות שמישהו מלמעלה מפעיל אותו. העבריין הפוגע בטיפשו

חושך, עמוד השחר טרם עלה, נכנסו הכּׂהנים לעזרה. ואבוקות של אוּר בידם. הם התפצלו לשתי קבוצות, סבבו את כל העזרה, נפגשו ואמרו, "שלום, הכל שלום"... מתחיל יום בבית המקדש. אבל בשבת אסור לטלטל אבוקה בוערת. מה

עַמֵּנוּ עם תזזיתי. יש בנו חדשנות, מהפכנות, תנועה, כמו שיש בנו אש חסרת מנוחה. מתנועעת תמיד למעלה. האש הזו, ללא שנדע, באה מהנשמה, "נר ה'". היא *בתנועה* תמידית, בגעגועים. שואפת לחזור למעלה, לה' אין סוף

bottom of page