top of page

ד"ש מחג הסוכות🎁

בלילה בחג סוכות, היו הולכים למעין השילוח, ושואבים מים "בצלוחית זהב".


בשאיבת המים התפרצה שמחה אדירה, "שמחת בית השואבה".

מים אלו היו מנסכים (יוצקים) על גבי המזבח.


בנוסף, *כל השנה* ניסכו יין על המזבח. השמחה במקדש קיבלה עידוד מהעובדה שמדובר *ביין*, גורם שמחה מפורסם.😄


בניסוך היין היתה שמחת מצוה אדירה. אבל גם היין "עזר" לשמחת המצוה. התווסף במצוה מרכיב מוגבל, היין.


אבל בניסוך המים היתה שמחה רק בגלל *מצוות ה'* ללא הגבלה.


"היין" במזבח שלנו. נתבונן בזכות וברווח בקיום רצון ה' אין סוף. שמחה עצומה תתלקח. ככל שנוסיף התבוננות והעמקה, נוסיף "יין שמח".


אבל בשמחה הזו השכל המוגבל שלי "משתתף בחגיגה". למעשה הוא גם מגביל אותה.


"המים" במזבח שלנו. ללא תובנות, "חשבונות"... פשוט "להיזרק" "ולהתמוסס" פנימה, להתמסר, להתמזג, להתאחד. אז מאיר בי ה' אחד עצמו. שמחה ללא הגבלות.


שבת שלום ומועדים לשמחה🤗🍷💐

(מעובד משיחת הרבי מה"מ לקו"ש חלק כ"ד חג הסוכות)

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

- "יא חתיכת...".😡 - אחי, למה ככה?! - הוא הזיק לי. אני פגוע! - כן, אבל *למה עשית אותו "אלוקים"?!*🤔 כעס כלפי אדם בשר ודם, זה כמו לנשוך את השוט. ולא לראות שמישהו מלמעלה מפעיל אותו. העבריין הפוגע בטיפשו

חושך, עמוד השחר טרם עלה, נכנסו הכּׂהנים לעזרה. ואבוקות של אוּר בידם. הם התפצלו לשתי קבוצות, סבבו את כל העזרה, נפגשו ואמרו, "שלום, הכל שלום"... מתחיל יום בבית המקדש. אבל בשבת אסור לטלטל אבוקה בוערת. מה

עַמֵּנוּ עם תזזיתי. יש בנו חדשנות, מהפכנות, תנועה, כמו שיש בנו אש חסרת מנוחה. מתנועעת תמיד למעלה. האש הזו, ללא שנדע, באה מהנשמה, "נר ה'". היא *בתנועה* תמידית, בגעגועים. שואפת לחזור למעלה, לה' אין סוף

bottom of page