top of page

דש מפרשת תצוה 🎁

הלו יענקל'ה, בבקשה בוא לכאן. יענקל'ה כמו איציק, רבקה... כולם שמות שנועדו לתקשורת אחד עם השני.


אבל אני לעצמי, כמובן, לא זקוק לשֵם (אני "בא לבד" 😁). במבט זה, בפרשת תצוה שמו של משה לא מוזכר כלל, כי כאן משה הוא... רק לעצמו.


בואו נעשה הכרות עם משה כמו שהוא לעצמו בלי שם. ובכן, משה במקום הזה אוהב אותנו עד "שגעון", בלי הגבלות.


זה התחיל בחטא העגל. על פי תורה נגזרה השמדה, חלילה, לישראל. שוב אין זכות קיום, חלילה, לעמנו, "ואשמידם".


משה נעמד בפרשת הדרכים הוא צריך לבחור בין אהבתו לתורה לאהבתו לישראל. והוא בחר.


אני הולך איתם, עִם ישראל. ואת שמי הכתוב בתורה... "מחני נא מספרך" (התורה). תמחוק את שמי מתורה. כך קלל משה את עצמו.


הקללה התקיימה במקצת. בפרשתנו שמו אינו מוזכר. על פניו פרשה שנוכחות משה מוחלשת.

אבל לא!


שמו אינו מוזכר. אבל הוא מוזכר בפרשה פעמים רבות לא בשמו ("ואתה", "אליך").


שמו כאן נמחק. אבל דווקא כאן זורח משה כפי שהוא לעצמו, אהבה עד כְּלות לכל אחד מבני ישראל.


שבת שלום שמחה ומבורכת 🤗🍷💐

(מעובד משיחת הרבי מה"מ לקו"ש חלק כ"א תצוה א')

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

"ראיתי והנה מנורת זהב כֻּלָּהּ". זכריה רואה אותנו בנבואה כמו מנורת הזהב שבעת הקנים. מנורה, הסמל המזוהה ביותר עִם עַם ישראל. לדוגמה, טיטוס הרשע, ימ"ש, כדי לייצג יהודים, חקק דמות מנורה בשער ברומי. אנחנו

מתן תורה מתחיל, "אנכי ה' אלוקיך". אחרי כל הניסים ביציאת מצרים, מחולל הניסים, ה' בכבודו ובעצמו מתגלה. אנכי... *אשר הוצאתיך מארץ מצרים*", פיצוץ חומות הכלא המצרי. כך בחר ה' להציג את עצמו. שאלה: יציאת מצר

bottom of page