דש מפרשת תצוה 🎁

הלו יענקל'ה, בבקשה בוא לכאן. יענקל'ה כמו איציק, רבקה... כולם שמות שנועדו לתקשורת אחד עם השני.


אבל אני לעצמי, כמובן, לא זקוק לשֵם (אני "בא לבד" 😁). במבט זה, בפרשת תצוה שמו של משה לא מוזכר כלל, כי כאן משה הוא... רק לעצמו.


בואו נעשה הכרות עם משה כמו שהוא לעצמו בלי שם. ובכן, משה במקום הזה אוהב אותנו עד "שגעון", בלי הגבלות.


זה התחיל בחטא העגל. על פי תורה נגזרה השמדה, חלילה, לישראל. שוב אין זכות קיום, חלילה, לעמנו, "ואשמידם".


משה נעמד בפרשת הדרכים הוא צריך לבחור בין אהבתו לתורה לאהבתו לישראל. והוא בחר.


אני הולך איתם, עִם ישראל. ואת שמי הכתוב בתורה... "מחני נא מספרך" (התורה). תמחוק את שמי מתורה. כך קלל משה את עצמו.


הקללה התקיימה במקצת. בפרשתנו שמו אינו מוזכר. על פניו פרשה שנוכחות משה מוחלשת.

אבל לא!


שמו אינו מוזכר. אבל הוא מוזכר בפרשה פעמים רבות לא בשמו ("ואתה", "אליך").


שמו כאן נמחק. אבל דווקא כאן זורח משה כפי שהוא לעצמו, אהבה עד כְּלות לכל אחד מבני ישראל.


שבת שלום שמחה ומבורכת 🤗🍷💐

(מעובד משיחת הרבי מה"מ לקו"ש חלק כ"א תצוה א')

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מספרים על הצדיק רבי זוסיא שלא היה שומע רע שסיפרו על יהודי. פשוט מתחרש. רבי לוי יצחק מבארדיטשוב היה שומע את הרע. והיה מוצא בו טוב מוסתר. הבעש"ט שמע את הרע. לא טִשְׁטֵשׁ אותו באמצעות טוב. *הוא אהב את הי

יום הולדת שמח. לוּ לוּ לוּ🎈🎊 אבינו הקדום, אדם הראשון נברא בראש השנה א' תשרי, לפני כששת אלפי שנה. ששה ימים לפני אדם נברא העולם ומלואו. אבל *"ראש השנה"* המתין בסבלנות לבריאת אדם. רק אז נקבע. ביום הראש

בַּי בַּי לשנת תשפ"ב, היינו יחד "חתיכת חיים". אבל "הגיע הזמן" להתקדם. נפרדים?! לא, "חודש העיבור" ממשיך איתנו.😊 כמו כל שנה, לתשפ"ב יש תעודת זהות, מאפיינים יחודיים. אחד מרכזי הוא חודש נוסף, *"שנה מעובר