דש מפרשת ויקהל- פקודי🎁
חושך, עמוד השחר טרם עלה, נכנסו הכּׂהנים לעזרה. ואבוקות של אוּר בידם.
הם התפצלו לשתי קבוצות, סבבו את כל העזרה, נפגשו ואמרו, "שלום, הכל שלום"... מתחיל יום בבית המקדש.
אבל בשבת אסור לטלטל אבוקה בוערת. מה יעשו?! *ביום שישי* הניחו נרות דולקים לשבת (רמב"ם).
היחסים בין יום שישי לשבת.😊 מחד, שבת היא המיוחסת. יום "כבוד ועונג", אנחנו "בני מלכים". ויום שישי...🥵 עבודדדה, התרוצצות...
מאידך, האש שֶׁתִּדְלֵק *ביום שישי* תהיה האור של שבת. בשבת אי אפשר להוסיף אש.
מכאן לשבת "הגדולה". גאולה, משיח, מהרה יבוא, בנין המקדש הנצחי, אור גדול. והיום מה?!....☹️ זמן ריק?
*לאאא!!* בימות המשיח אומנם *נראה* את האור בוקע מהמצוות. אבל לא נוכל *להוסיף* אש *חדשה*.
*רק היום* שיש רע והתמודדות תמידית אפשר *להוסיף* עוד קשר *חדש* עם ה'. להוסיף נר... רק היום.
שבת שלום שמחה ומבורכת🍷💐
(מעובד משיחת הרבי מה"מ לקו"ש חלק כ"א ויקהל א', סעיף יו"ד)